פסק-דין בתיק ו"ע 329/08

1.       לפנינו בקשה לקיצור תקופת הצינון על פי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) התשכ"ט- 1969 (להלן: חוק הצינון). המבקש חפץ בהיתר לעסוק בתפקיד היועץ המשפטי של חברת מקורות פיתוח וייזום בעמ' החל מיום 1.9.08. חברת מקורות פיתוח וייזום בע"מ הינה חברת בת של מקורות חברת המים בע"מ.

2.       המבקש כיהן כעוזר מקצועי בכיר למנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות מיום 1.4.03 ועד ליום 15.6.08 וקודם לכן מ- 26.6.02 עבד באותו משרד בתפקיד של עוזר ליועץ המשפטי. ביום 4.5.08 הודיע המבקש על פרישתו מתפקיד יועץ המנכל, ולאחר מכן ביצע חפיפה עם מחליפתו בתפקיד. המבקש פרש ב-1.6.08 ובתום ניצול ימי חופשה סיים תפקידו ב- 15.6.08.

3.       אין מחלוקת כי כעוזר המנכ"ל היה המבקש מופקד בין היתר על משק המים והוא אף עסק בסקר ההיתכנות להקמת תעלה מים סוף לים המלח, וכן בעניינים הקשורים לועדת המכרזים הבין משרדית להתפלת מי ים ובעניינים הקשורים במנהלת ההתפלה.

4.       לדברי המבקש מאז 1.1.07 פחתה מעורבות מנכ"ל המשרד בכל נושא המים, וזאת בשל תיקון מס' 22 לחוק המים התש"ט- 1959, שהתקבל במועד האמור. תיקון זה העביר סמכויות רבות בנושאי מים מהמשרד לרשות הממשלתית למים ולביוב. מאותו מועד המעורבות של מנכ"ל המשרד בנושאי המים התבטאה בייצוג המשרד בגופים סטטוטוריים ומשרדיים שונים בלבד.

5.       ביום 6.1.08 הודיע המבקש ליועצת המשפטית של המשרד, כי הוא מקיים צינון פנימי, ונמנע מכל עיסוק הקשור לתחום משק המים. אין חולק כי ממועד זה לא עסק יותר בענייני מים.

6.       המשיבה סבורה כי גם לאחר הקמת הרשות למים ולביוב עדיין נותרה למשרד סמכות סטטוטורית בכל נושא המים, מה גם שמנכ"ל המשרד חבר במועצת הרשות האמורה. עוד הדגישה המשיבה, כי המבקש היה שותף פעיל בליבון סוגיות מרכזיות הקשורות למשק המים בישראל שחלקן נוגעות גם לחברת מקורות ולחברת מקורות ייזום. כגון:

א.   החלטת הממשלה 2318 העוסקת בין היתר בשינוי מבני בחברת מקורות ובהפיכת מקורות ייזום לחברת בת של מקורות מים במקום חברה אחות, וכן לחברה הנזקקת לעובדים וביניהם יועצים משפטיים. המבקש נטל חלק פעיל בדיונים הקשורים לכך.

ב.    בהקמת מתקן להתפלת מי ים אשר יופעל באמצעות חברת מקורות ייזום, כאשר המבקש נטל חלק פעיל בדיונים הרלבנטיים.

ג.    בדיונים שקדמו להסכם העלויות שנחתם בין הממשלה לחברת מקורות.

ד.    בהכנת חוק ההסדרים במשק המדינה.

ה.   השתתף החל מיום 27.6.07 ועד ליום 27.12.07, ב-9 ישיבות מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב.

7.       בשל העובדות שצוינו מתנגדת המשיבה למתן היתר כמבוקש, אך היא מסכימה לקיצור תקופת הצינון בת השנה הקבועה בחוק ל-חמישה חודשים מהטעם שהמינוי המוצע הוא לתפקיד בחברה ממשלתית דבר המבסס שיקול לקיצור התקופה עפ"י סעיף 14(ב)(5) לחוק, ולאור הצינון הפנימי שהמבקש כפה על עצמו (מיום 6.1.08). המשיבה הפנתה לו"ע 1046/06 בעניין אלי רונן, שהיה מנכ"ל משרד התשתיות וביקש להתמנות כיו"ר דירקטוריון של חברת מקורות, שבו נקטה הועדה עמדה דומה.

8.       המבקש הביע ספק אם הוראת חוק הצינון חלות עליו ולדבריו הגיש את הבקשה מטעמי זהירות בלבד. לביסוס גישה זו, טען המבקש כי לא היה מוסמך לקבל החלטות שיש בהן להשפיע על מערך הזכויות של הגופים הכפופים למשרד התשתיות. כמו כן, טען המבקש כי מקורות ייזום לא הייתה פעילה כלל ולכן הוא לא היה יכול להיות מעורב בטיפול בענייניה. כמו כן, מצביע המבקש על העובדה שנטל על עצמו צינון פנימי. בנוסף מדגיש הוא כי מדובר במעבר לחברה ממשלתית. לאור שיקולים אלו טוען המבקש כי אין כל חשש לפגיעה בטוהר המידות, ויש לאשר בקשתו במלואה.

          ב"כ המבקש הוסיף שאין מקום להשוות בין עובדות מקרה זה לעובדות שנבחנו על ידי הועדה בו"ע 1046/06 אלי רונן. מאחר ששם דובר במי ששימש בתפקיד מנכ"ל המשרד בעוד שהמבקש היה רק עוזר מנכ"ל. ואולם המשיבה הבהירה כי המבקש היה מעורב באופן אינטנסיבי בענייני המים, ולכן אין כאן רק עניין של בכירות אלא של מעורבות אמיתית בסביבת העבודה העתידית.

9.       המבקש הוסיף וטען כי מאז תיקון 22 לחוק המים והקמת הרשות למים כרשות עצמאית בעקבותיו, לא נותרה למעשה כל כפיפות ארגונית או מקצועית בין רשות זו לבין המשרד פרט לצורך באישורם של צווים ותקנות בידי שר התשתיות, ובהקשר זה מדובר בקשר ישיר של הרשות מול לשכת השר ללא כל מעורבות של לשכת מנכ"ל המשרד, כאשר מעמדו של ראש אותה רשות מקביל למעמדו של מנכ"ל משרד התשתיות.

דיון

10.     אשר לטענה כי המבקש היה יועץ בלבד ולא היה בעמדת מקבל החלטות, מקובלת עלינו עמדת המשיבה הנשענת על החלטתנו בו"ע 124/07 אבי מגידו נ' מדינת ישראל (תקדין), בה קבענו כי לעניין זה חשובה יכולת ההשפעה של המבקש על מקבלי ההחלטות. לא יכול להיות ספק שלמבקש הייתה יכולת כזו. המבקש בעצמו מצביע על מעורבותו כנציגו של המשרד באירועים שלהבנתנו היה בהם כדי להשפיע על הנעשה בתחום המים (כגון הופעתו כנציג המנכ"ל בועדת המכרזים הבין משרדית להתפלת מי ים, וכנציגו במנהלת ההתפלה), עם זאת, המבקש טוען כי תפקידו באירועים אלה התמצה בהעברת עמדתו המקצועית של המנכ"ל, ומכל מקום האירוע האחרון הרלבנטי התקיים ב- 27.12.07. ברם, במועד בו חפץ המבקש להתחיל לעבוד טרם תעבור שנה ממועד זה.

11.     בשורה של החלטות הוועדה נקבע כי בחינת תחולתו של סעיף 4 לחוק הצינון נעשית לאור סמכויותיו הפוטנציאליות של העובד הפורש וזאת על יסוד מראית העין דהיינו הרושם שהציבור מקבל מהמעבר המהיר לתפקיד החדש (ו"ע 6031/03  ניר גלעד נ' נציבות שירות המדינה; ו"ע 9057/04 אופיר קרני נ' נציבות שירות המדינה) ועפ"י עקרון זה אנו סבורים כי יש לקיים תקופת צינון קצרה גם לגבי המבקש.

12.     ב"כ המבקש הוסיף וטען כי יש ליתן משקל מלא לתקופת הצינון הפנימי שעבר המבקש, ואולם כבר נקבע בהחלטות הועדה כי לעניין תכלית החוק "צינון פנימי מעין זה הינו בעייתי מבחינת תדמית השירות הציבורי בעיני הציבור" ו"ע 5032/02 קומפל נ' מדינת ישראל" (תקדין). מכל מקום בדעתנו להתחשב גם בצנון הפנימי.